אלימות נגד להט"ב
פעולות שנאה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) חווים לעיתים אלימות המכוונת כלפי מיניותם או זהותם המגדרית.[1][2] אלימות זו עשויה להיות ממוסדת ואף מעוגנת בחקיקה, כגון חוקים הקובעים ענישה על פעילות מינית הומוסקסואלית. היא עשויה גם להיות מבוצעת על ידי יחידים. האלימות יכולה להיות פסיכולוגית או פיזית. המניעים לאלימות עשויים להיות הומופוביה, לסבופוביה, ביפוביה וטרנספוביה, ולעתים היא מושפעת מגורמים תרבותיים, דתיים,[3][4][5] או מוסכמות פוליטיות ודעות קדומות.[6]
נכון להיום, פעילות מינית הומוסקסואלית היא חוקית כמעט בכל מדינות המערב, וברובן אלימות נגד להט"ב נחשבת לפשע שנאה.[7] מחוץ למערב, מדינות רבות נחשבות להרות סכנה אוכלוסיית הלהט"ב בגלל חקיקה מפלה ואיומי אלימות. בין המדינות המסוכנות ללהט"ב נמצאות מדינות בהן הדת הדומיננטית היא האסלאם, מרבית מדינות אפריקה (למעט דרום אפריקה), מרבית מדינות אסיה (מלבד ישראל, יפן, טאיוואן, תאילנד והפיליפינים), ומדינות קומוניסטיות-לשעבר כמו רוסיה (ובפרט צ'צ'ניה, שבה קיים עונש מוות ויש מחנות ריכוז להומוסקסואלים) פולין (שהנהיגה את רעיון "אזור חופשי מלהט"ב"), סרביה, אלבניה, קוסובו, מונטנגרו ובוסניה והרצגובינה.[5] אלימות נגד להט"ב קשורה לעיתים קרובות לגינוי דתי של הומוסקסואליות או לעמדות חברתיות שמרניות המציגות הומוסקסואליות כמחלה או כפגם אופי.[3][4]
באירופה, הנחיות המסגרת לשוויון בתעסוקה ואמנת זכויות היסוד של האיחוד האירופי מציעות הגנה מסוימת מפני אפליה על בסיס נטיה מינית.
מבחינה היסטורית, רדיפת הומוסקסואלים בחסות המדינה נגעה בעיקר להומוסקסואליות גברית, אשר כונתה "מעשה סדום". בימי הביניים ובראשית התקופה המודרנית, העונש על מעשי סדום היה בדרך כלל מוות.[8] בתקופה המודרנית (מהמאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20) בעולם המערבי, העונש היה בדרך כלל קנס או מאסר.
בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המדינות שבהן פעילות מינית הומוסקסואלית נחשבת לבלתי חוקית. בשנת 2009 היו ברחבי העולם 80 מדינות כאלה (בעיקר ברחבי המזרח התיכון, מרכז אסיה וברוב אפריקה, אך גם בחלק מהקריביים ואוקיאניה), ביניהן חמש שבהן הוטל עונש מוות, ובשנת 2016 המספר ירד ל-72 מדינות שבהן פעילות מינית בהסכמה בין מבוגרים מאותו מין הייתה מחוץ לחוק.[9]
על פי הדיווחים, בברזיל – מדינה שבה קיימת הגנה על זכויות להט"ב ונישואים חד-מיניים הם חוקיים – מצוי השיעור הגבוה ביותר בעולם של רצח להט"בים, יותר מ-380 רציחות בשנת 2017 בלבד (עלייה של 30% לעומת 2016). מקרי הרצח לא נחשבים לפשע שנאה בברזיל ומתייחסים לשיעור הגובה של רצח להט"ב כפרשנות מוטעית של נתונים אשר הנובעים משיעורי פשיעה גבוהים יחסית במדינה באופן כללי, בהשוואה לממוצע בעולם.[10]
במדינות מסוימות, 85% מהתלמידים הלהט"בים חווים אלימות הומופובית וטרנספובית בבית הספר, ו-45% מהתלמידים הטרנסג'נדרים נושרים מבית הספר.[11]